יעל לגטיבי
קדחת הקרציות הינה אחת המחלות הבעייתיות ביותר לזיהוי אשר מסכנות כלבים.
הסכנה קיימת בעיקר כי לא תמיד שמים לב לכך בשלב המקדים של המחלה וכשכן- המצב כבר מסוכן.
בישראל ניתן לראות יותר קרציות בקיץ ולכן, לקראת העונה המגיעה אלינו חשוב מאוד לקרוא את הכתבה, להכיר את התסמינים, לבדוק ולטפל בכלבכם בזמן.
קרצייה שייכת למחלקת העכבישניים ויש לה מספר שלבי חיים. כדי לסיים כל שלב בחייה, היא צריכה למצוץ דם, לרדת מבעל החי ושוב למצוץ דם.
בזמן מציצת הדם היא מכניסה רוק לנקודת המציצה אשר מכיל נוגדי קרישה.
גורם המחלה אצל כלבים נגרם על ידי טפיל הדם "ארליכיה קאניס". לקרצייה עצמה אין תפקיד ביצירת המחלה, היא רק מעבירה את החיידק והיא יכולה להדביק אף חצי שנה אחרי.
המחלה יכולה לעבור על ידי הקרצייה בכל אחד משלבי חייה והיא יכולה להכיל חיידקים של כל מי שהיא עולה עליו (אדם, כלב, חמור וכו'..) מרגע שהחדירה את חיידק הדם אל תוך זרם הדם של הנדבק ישנה תקופת דגירה של 3 שבועות. מערכת הדם אשר לא מצליחה להתגבר מעבירה אותו ממקום למקום ועם הגעתו למח העצם, הוא "יורד בתחנה".
למחלה 3 פאזות:
– אקוטית: מחלה גלויה.
– סב-קלינית: סמויה.
– כרוני.
השלב האקוטי: בשלב זה המחלה סוערת. היא יכולה להיות מאוד קצרה (יום-יומיים וכאילו עוברת מעצמה) ולעתים מתמשכת קצת יותר.
בשלב הזה יהיה חום גבוה, הגדלה של קשרי לימפה ותחושה כללית לא טובה. המחלה יכולה להיות אקוטית וסוערת יותר. מכיוון שהמחלה גורמת לפגיעה בקרישת הדם יכול להיות דימום, מחלל הפה, האף ובשתן.
לרוב בשלב הזה המחלה "מתפספסת" על ידי הבעלים, אנו רואים את הכלב חולה יום יומיים, מחלה דמוית שפעת וכשזה עובר מפסיקים להעניק לכך חשיבות. אך, היא לא באמת עוברת אלא נכנסת לשלב הבא שלה:
השלב הסב קליני: השלב הסמוי. שלב זה תמיד אחרי השלב הראשון (כאשר השלב הראשון לא הובחן).
חיידק הדם נמצא במצב שקט, יושב במח העצם ומחכה להזדמנות ליצור נזקים.
בשלב זה תהיה ירידה בספירת הדם, אנמיה. אין סממנים ברורים בעקבות היותו סמוי.
שלב זה עשוי להימשך חודשים עד שנים.
השלב הכרוני: במידה והטפיל מתיישב במח העצם, יופיע השלב הכרוני.
בשלב זה החיידק מדכא את מח העצם ומונע ממנו לייצר את כל תאי הדם (לבנים, אדומים, טסיות). הכלבים מגיעים עם סימנים נרחבים וכוללניים שמורכבים בבסיסה בחסר דם.
מגיעים חלשים וחיוורים עקב היותם אנמים. לעתים דימומים שונים, שטפי דם חיצוניים על הבטן ו\או האוזניים כי יש פגיעה בקרישי דם.
הגוף מנסה לייצר נוגדנים, אך אלו לא מצליחים להגיע לאזור הפגוע והם שוקעים במקומות אחרים בגוף דבר אשר עלול להוביל לכשל כליות כתוצאה מניסיון הגוף לטפל בבעיה ללא הצלחה.
כאשר מח העצם פגוע, קשה מאוד לטפל בו ובבדיקות הדם, ניתן לראות ירידה של כל שורות הדם. מעבר לכך שיש את החיידק שנמצא בדם, יש תופעות לוואי עמוקות שקשה להיפטר מהם. דימומים שונים יכולים להיות פתאום מהאף, ללא קרישה (כי הטסיות פגועות). שטפי דם בחינכיים (כתמים שחורים-חומים) וכן גם במעיים, ברחם ובריאות.
כל איבר שנמצא בגוף, כלי הדם שבו יכולים להיפתח ולדמם.
טיפול: הטיפול נעשה בעזרת אנטיביוטיקה אשר הורגת את חיידק הדם, יש לתת את האנטיביוטיקה מינימום שלושה שבועות (!) והטיפול ניתן אחרי אבחון שנעשה על ידי ספירת דם.
סיכויי ההחלמה מהמחלה תלויה בשלב בו נעשה זיהוי וטיפול שלה, ככל שהוא מוקדם יותר ההחלמה תהייה מהירה יותר.
בשלב האקוטי, אם נתפס בזמן, הסיכוי להחלמה הוא טוב מאוד.
הכלב אינו יכול לייצר נוגדנים למחלה זו וברגע שהוא חולה פעם אחת הוא עלול לחלות שוב.
המניעה הטובה ביותר היא למנוע קרציות!
ניתן לקבל פרטים על אמצעי מניעה (ויעוץ חינם) כאן: M.L PETS